ד"ר מרגנית סלונים

קומולוס בהשראת סוטרא 1.6 "גישה עם ידיעה תקפה (מוקדמת) כלפי דבר, גישה עם ידיעה מוטעית (כלפי מושא ההתבוננות), המשגה או דמיון (לגבי הדבר), שינה, וזיכרון." עוד מחשבה ועוד אחת- עוד הבנה ופיתוי של אי הבנה, הנה גל של זיכרון ודמיון שמציף את הווייתי. נוכחות מתעתעת. אני נוגעת הם ממשיים, וברגע הבא הם חומקים מידיי. רק שברירי התאיינות זרה - שאינם וישנם ואני אינני וישני, ואז, אמת בכל."

טדאסנה טדאסנה היא תנוחת עמידה. ביוגה הנשית היא מכונה 'השיבה אל הבית הפנימי'. אני מוצאת בה דיאלוג בין הרואה (המתבונן) למושאי נפשו. עוצמת אני את עיני. לפני עמק רחב, פתוח אל האופק. במרכזו הר. פני אליו נישאים - בכמיהה עוצמת עיני , כפות רגליי חופנות את בשרו, כוחו נישא מהן אל מעמקי בטני ונאסף. אני שואפת אוויר צח. בלון בית חזי מתרומם, נישא אליו. "הר" אני אומרת, והוא משיב אלי את הרהוריו. השראת תנוחת הטדאסנה