הכתיבה היא אמצעי לביטוי רגשי ומחשבתי

ויכולה לשמש כשיח פנים אישי בין האדם לעצמו.

הרואה בחולות

בספרי הראשון "הרואה בחולות" הבאתי את סיפורה של יסמינה 'אל-וואחדה, 'האחת', אישה שנאלצת להתמודד עם קשיי עולמה המיוחד, ומוצאת אומץ להגשים את עצמה למרות המכשולים הניצבים בדרכה. 

יסמינה נולדה בכפר קטן, המכונה הכפר העגול, באי ליד טוניסיה.

היא העירה אותי בימים ובלילות ובקשה ממני לכתוב את סיפורה. אל תוך לבי הביאה את נופיו הקסומים של המאגרב, את חולות הסהרה והרי האטלס העצומים.

היא הביאה אלי את צמחי המרפא ואת ניחוחות התבלין, ופתחה לי דלת אל בית הכנסת ומזמורי התפילה החמים שנישאו בו מפיות הקהל הגדול עד שלרגע יכולתי לדמות שצליל אחד אני שומעת כמו טיפות-טיפות המצטברות למים רבים והופכות למעיין שוקק וחי.

אל תוך חייה נמזגו בני כפרה, חייו של ראש הכפר החכם בנימין מצרוף "הזוהר המחולל" וחייהם של הברברים והמוסלמים מכפרים אחרים.

האם היו כאן מנהיגים שהובילו את הסיפור של חייה לפי בחירתם או שמא היו כאן חוטים נסתרים שנטוו בכוחות עלומים ובראו את דרכה של יסמינה 'אל-וואחדה' בעולם? את החידה הזו אני מותירה אתכם לפתור.